הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' שני ממליה ואח' - פסקדין

פסק דין

לפני תביעת שיבוב נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שארעה ביום 30/7/12 בין רכב המבוטח על-ידי התובעת (להלן: "רכב התובעת" ו- "נהגת התובעת" בהתאמה) לבין רכב בו נהגה הנתבעת מס' 1, המבוטח על ידי הנתבעת מס' 2 (להלן: "רכב הנתבעות" ו- "נהגת הנתבעות" בהתאמה).

תאונת הדרכים ארעה בצומת רחובות באזור התעשייה ברעננה, כאשר נהגת התובעת נסעה ישר והנתבעת פנתה שמאלה. שני כלי הרכב התנגשו בצומת, כאשר רכב התובעת פגע בחלקו הקדמי שמאלי בכנף ימנית קדמית של רכב הנתבע.

נהגת התובעת העידה, כי בכיוון נסיעתה היו שני נתיבים לנסיעה ישר והיא נסעה בנתיב השמאלי מבניהם, כאשר יש נתיב נוסף לפנייה ימינה לפני הצומת ללא רמזור. בכיוון נסיעת רכב התובעת יש רק רמזור אחד לנסיעה ישר. לדבריה, הגיעה לצומת וראתה את רכב הנתבעות מגיע ממולה מתכוון לפנות שמאלה בלא שהנהגת עשתה שום סימני עצירה, היא ניסתה לבלום אולם לא היה בידה למנוע את התאונה. נהגת התובעת סיפרה, כי לאחר התאונה צעקה הנתבעת, כי נסעה באדום ואף אמרה כך לאביה שהגיע למקום. העדה העידה, כי התאונה ארעה בתוך הצומת ממש לאחר קו העצירה שלה, שכן הנהגת התחילה לפנות והיא לא הספיקה לעצור.

מטעם התובעת העידה גם אחיינית נהגת התובעת. לדבריה, נסעו ישר, היה אור ירוק וראו שהגיע רכב לבן ופנה שמאלה, היה ברור שהוא לא עוצר. גם עדה זו אמרה שנהגת הנתבעים אמרה לדודתה לאחר התאונה, כי נהגה באדום ואינה יודעת מה קרה. העדה העידה, בניגוד לדברי דודתה, כי נסעו במסלול הימני מבין השניים והתאונה הייתה במסלול השמאלי כשרכב הנתבעת באלכסון.

הנתבעת העידה, כי מקום התאונה מוכר לה היטב. לדבריה, הגיעה מרחוב סמוך, השתלבה בתנועה לעבר הרמזור הפונה שמאלה, היה ירוק בשני הרמזורים הנמצאים בכיוון נסיעתה (אחד לישר ואחד שמאלה) ופנתה שמאלה בזהירות רבה, שכן היא מודעת לסכנה. לדבריה, פנתה שמאלה וראתה רכבים עומדים אחד מימינה בצבע שחור ורכבים ממולה גם עומדים. היא פנתה ועברה כמעט חצי מהפניה ואז התנגש בה רכב שלא ראתה קודם. כשיצאה מן הרכב צעקה כי אינה מאמינה שזה קרה לה, היא רצתה להתקשר למשטרה אולם נהגת התובעת אמרה לה לא להתקשר והתקשרה לאבא שלה. לדבריה, רכב התובעת גרר אותה מטר וחצי. הנתבעת טענה כי נסעה אחרי רכב, גם זה שהיה לפניה פנה שמאלה ונסע. הנתבעת שללה אפשרות, כי התבלבלה ברמזורים הנמצאים בכיוון נסיעתה, והסבירה, כי היא מודעת למצב בו לרמזור הנוסע ישר יש ירוק ולרמזור הפונה שמאלה אדום והיא נזהרת מכך. הנתבעת הסבירה, כי התאונה ארעה באמצע הפניה, לאחר שעברה נתיב והחלה את השני. הנתבעת העידה, כי הם לא תבעו בגין הנזק שארע למכוניתם, על מנת שלא תגרם לה טראומה נוספת וכי אף שהנהג הנוסף שהיה בצומת נשאר במקום לא לקחה את פרטיו.

מטעם הנתבעות, העיד גם בעלה של הנתבעת. לדבריו, הגיע למקום כמה דקות לאחר התאונה, ראה שהוציאו את הילדים מהאוטו וזו לא פעם ראשונה שקורות תאונות, בגלל שלא רואים את הרמזור בשל השמש. העד העיד, כי מצב הרכבים היה שאשתו פנתה שמאלה וכשהיא נכנסה לנתיב השני הרכב השני כבר נכנס בה מצד ימין. לדבריו, היה רכב שחור שעמד בנתיב השמאלי שליד רכב התובעת, אבל הוא לא נכנס לצומת. כל הצומת הייתה תקועה. כאשר נשאל מדוע לא תבעו בגין הנזקים שנגרמו לרכב, טען, כי רצה לתבוע אולם אשתו התנגדה כיוון שהייתה בטראומה, לכן לא תבע אף שהנזקים לרכב היו בשיעור של כ- 8,000, 9,000 ₪.

המחלוקת בין הצדדים הינה, איפוא, בשאלה מי מבין שני הרכב המעורבים בתאונה נכנס לצומת באור אדום.

דיון והכרעה

מצויים אני בשדה המשפט האזרחי, בו מידת ההוכחה הנדרשת הינה בגבולות של הטיית מאזן ההסתברויות באופן שדי בכך שגרסה אחת תהא מסתברת באחוז אחד בלבד יותר מרעותה, על מנת להעדיפה על הגרסה אחרת. השאלה באם הרים בעל הדין את נטל השכנוע המוטל עליו נבחנת בתום הדיון כולו ובית המשפט בוחן שאלה זו על סמך כל הראיות שהובאו בפניו ועל בסיס הערכת מהימנותן של הראיות, בחינת הגיונן של הגרסאות, העקביות שבן וקביעת משקלן הראייתי.

ראשית, אציין כי לא התרשמתי שמי מן הנהגות חצתה את הצומת כשדלק ברמזור אור אדום במכוון, אלא יש להניח שהדבר נעשה בהיסח הדעת מבלי משים לאור הדולק ברמזור.

לאחר שבחנתי היטב את העדויות שנשמעו אני מעדיפה את גרסת נהגת התובעת על גרסת הנתבעת, שעה שעדות נהגת התובעת נתמכת בעדות העדה הנוספת שישבה ברכב ועדות שתיהן היתה מהימנה עלי, על אף הסתירה שנפלה בעדותן בשאלה באיזה נתיב נסע רכב התובעת. סתירה המלמדת, כי השתיים לא תאמו את העדויות טרם מסירת העדות וכל אחת מהן העידה לפי מיטב זכרונה.

כפי שציינתי, התרשמותי הייתה שמדובר בתאונה שארעה כתוצאה מטעות וחוסר תשומת לב. הסבירות לקיומה של טעות מצויה דווקא במתווה הדרך של הנתבעת. שכן במתווה הדרך של נהגת התובעת יש רמזור אחד בלבד, כביש ישר, כאשר טענת בעלה של הנתבעת, כי הרמזור לא נראה עקב סנוור, לא הוכחה בכל דרך.

לא התרשמתי, כי העדה הנוספת, אחייניתה של נהגת התובעת תעיד עדות שקר אך ורק בשל הקשרים המשפחתיים בין השתיים. מדובר בבחורה צעירה כבת 20 וניתן היה להתרשם שהיא מעידה מזכרונה, את הדברים שאכן חוותה.

כאמור, לא נעלמה מעיני הסתירה בין עדות נהגת התובעת לבין עדות אחייניתה בנוגע לנתיב בו נסע רכב התובעת, כאשר נהגת התובעת טענה שנסעה בנתיב השמאלי ואלו העדה טענה, כי נסעו בימני. איני סבורה שסתירה זו כשלעצמה מלמדת על חוסר מהימנות נהגת התובעת, שכן אין משמעות של ממש באיזה נתיב נסעה בנסיבות תאונה זו.

לעומת זאת, בחינת גרסת הנתבעת מעלה אפשרות, כי חצתה את הצומת בנסיעה רצופה מבלי לשים לב לאור הדולק ברמזור. הנתבעת העידה, כי השתלבה לרחוב ופנתה שמאלה בזהירות אחרי רכב נוסף שפנה וככל שטענה זו נכונה, יכול שפעלה כב"עדר" ונסעה באופן באוטומטי לאחר הרכב שפנה מבלי לשים לב לרמזור.

יתירה מזו, בגרסה יש כמה תהיות, השוללות אפשרות לקבוע ממצאים עובדתיים על סמך עדותה. הנתבעת טענה, כי הבחינה ברכב עומד מימינה ובכלי רכב נוספים עומדים אך באופן מפתיע טענה שלא הבחינה כלל ברכב התובעת עד לרגע הפגיעה. אם אכן בחנה הנתבעת את מתווה הדרך שנמצא בימינה והבחינה ברכב עומד מימינה, הרי שהייתה צריכה להבחין בד בבד ברכב התובעת המתקרב אל הצומת מבלי כוונה לעצור ומשכך הטענה, כי הבחינה במה שקורה מימין אולם לא הבחינה במה שקורה במסלול השמאלי בד בבד אינה מתיישבת עם שורת ההגיון.

יתירה מזו, לו אכן חצתה הנתבעת את הצומת בעקבות ובצמוד לרכב נוסף, יש להניח שנהגת התובעת שהתקרבה לצומת הייתה מבחינה ברכבים החוצים ונמנעת מהכניסה לצומת.

בנוסף, טענת הנתבעת, כי לא הזמינה משטרה בשל כך שנהגת התובעת אמרה לא לעשות כן גם היא אינה אמינה, שהרי הנתבעת לא הקשיבה לפי גירסתה לנהגת התובעת והזעיקה את בעלה ואת אביה והבעל עצמו העיד, כי הגיע כמה דקות לאחר מכן למקום כאשר הרכבים נמצאים עדיין באותו מקום. הבעל לא חווה זה עתה תאונה ולא ניתן כל הסבר מדוע הוא לא טרח להזמין משטרה כאשר לטענת אשתו, נהגת התובעת עברה עבירת תנועה חמורה, סיכנה את ילדיו וחצתה צומת באור אדום.

יתירה מזו, בטופס ההודעה לחברת הביטוח הנתבעת לא ציינה, כי חצתה את הצומת בעקבות רכב אחר, פרט שהיא סברה שעשוי לסייע לגרסתה והדגישה אותו בעדותה, אף שניכר שההודעה לחברת הביטוח שנכתבה בכתב ידה נכתבה תוך הקדשת תשומת לב לאופן הניסוח, היא כוללת מחיקות לא מעטות ומציינת פרטי פרטים כמו איך נחלצה מן הרכב את אופן הוצאת הילדים וכד'. יצויין עוד, כי אמנם כתוב בהודעה, כי חצתה את הצומת ברמזור ירוק, אולם הכיתוב "ברמזור ירוק" נראה ככיתוב שהוסף לאחר כתיבת הגרסה, כאשר המילים כתובות בכתב קטן יותר, בסוף השורה הראשונה כשהמילה "ירוק" חורגת מהשורה והמסגרת המקיפה את הכיתוב. לו המילים "ברמזור ירוק" היו נכתבים עם כל הטקסט, הרי שהיו נכתבות באותו גודל של שאר המילים, כאשר המילה "ירוק" מן הסתם הייתה נכתבת בשורה הבאה. מכאן שהכיתוב "ברמזור ירוק" הוסף בדיעבד לאחר מילוי הטופס, דבר המערער את מהימנות הטענה, שכן זו העובדה החשובה והראשונה שיש להדגיש בנסיבות כאלה.